#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנא. מה בין שבועה דאורייתא לשבועת היסת? 	"א. באופן שהנתבע רוצה שהתובע ישבע ויטול, בדאורייתא לא מפכינן שבועה, בדרבנן מפכינן.<br>ב. למר בר רב אשי שאמר שגם בדאורייתא מפכינן, בדאורייתא אם אמר איני נשבע ואיני משלם<br>יורדים לנכסיו, בדרבנן אין יורדים לנכסיו.<br>ג. לרבי יוסי שאמר שגם בדרבנן יורדים לנכסיו, בדאורייתא כשהנתבע חשוד על השבועה הופכים<br>את השבועה ונשבע התובע, בדרבנן אין הופכים דתקנתא היא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן.<br>ד. כתבו התוס' (ד""ה מאי) שרש""י בכתובות פח, א כתב שבדאורייתא צריך ליטול חפץ בידיו ובדרבנן<br>א""צ, והקשו התוס' על דבריו שבסוגיין לא אמרינן נפק""מ זו <sup>כב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כב.  ו הר""ן כתב שלדעת הגאונים נקיטת חפץ, וכאן לא אמרו נפק""מ זו שבועת התורה ושבועת המשנה מכיון שלא עסקו בטכסיסי שבועות בנקיטת חפץ ושבועת היסת בלא אלא בדיני שבועו ת.</span>"	שבועות מא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנב. המלוה את חבירו בעדים האם צריך לפורעו בעדים והאם נאמן לומר שפרע בפני פלוני ופלוני והלכו למדה""י? "	"ללישנא קמא, לרב אסי צריך לפורעו בעדים <sup>כג</sup> ולשמואל נאמן לומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים <sup>כד</sup> ונחלקו תירוצי התוס' (ד""ה תיובתא) אם נאמן גם לומר שפרעו בפניו במיגו שיכל לומר שפרע בפני עדים והלכו למדה""י.<br>ללישנא בתרא, לרב אסי א""צ לפורעו בעדים <sup>כה</sup> ואם אמר אל תפרעני אלא בעדים צריך לפורעו בעדים ולשמואל נאמן לומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו למדה""י ונחלקו תירוצי התוס' אם נאמן לומר שפרעו בפניו במיגו וכנ""ל ובדעת רב אסי עיין בהערה <sup>כו</sup>.עוד כתבו התוס' (ד""ה ורב פפא) שהלכה כלישנא בתרא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כג.  כתב הר""ן שטעמו הוא שמכיון שהמלוה יכול לברר הלואתו בעדים אף הלוה חושש שמא יוציא לעז עליו ואינו פורע אלא בעדים, הלכך כי אמר פרעתי בלא עדים שקורי משקר.
<br>כד.  כתב הר""ן שטעמו הוא שמכיון שטוען שפרע לפני פלוני ופלוני טענתו טובה שהרי בעדי ם פרעו . ולרשב""א דוקא במייחד עדים שהם עתידים לחזור משום דמי רתת ולא משקר, אבל אם אין עתידי ם לחזור אינו נאמן .
<br>כה.  כתב הר""ן דס""ל שאין הלוה מתיירא שאם יפרענו שלא בעדים שיכפור לו מלוה פרעונו ויוציא לעז עליו, שהכל יודעים שדרך בני אדם לפרוע בלא עדים ואע""פ שלוה בעדים.
<br>כו.  כתב הר""ן שלגי' הרמב""ם בדברי רב פפא לרב אסי באומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני נאמן, אלא שרב אסי חולק על שמואל וסובר שבאומר פרעתיך שלא בעדים אינו נאמן משום מיגו. אבל לגי' הרי""ף לרב אסי באומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני אינו נאמן דס""ל דאם אמר אל תפרעני אלא בעדים צריך שיתברר פרעונו ע""פ עדים .</span>"	שבועות מא. -מא:ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנג. ההוא דא""ל לחבריה כי פרעתין פרעין לי באפי ראובן ושמעון ואזל ופרעיה באפי' תרי מעלמא. כיצד מדובר ומה הדין ומדוע? "	"רש""י פירש שהעדים בפנינו והמלוה אומר שעדי שקר הם. ופירשו התוס' (ד""ה אזל) שכיון שאמר 'בפני ראובן ושמעון' כאילו אמר הלוה שהמלוה יהיה נאמן לומר שלא פרעתי עד שאפרע בפניהם. ור""י ור""ח פירשו שאין העדים בפנינו אלא שהלוה טען שפרע בפני עדים והלכו להם למדה""י.<br>לאביי הלוה פטור, שהרי א""ל לפרוע בפני שנים ופרע בפני שנים. לרבא הלוה חייב, שלכך א""ל שיפרע בפני ראובן ושמעון כדי שלא לידחייה, לרש""י לעדים אחרים ולר""י לומר שהיו עדים והלכו למדה""י."	שבועות מא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנד. כשהלוה אומר בב""ד לא לויתי האם יכול לתרץ דבריו לומר שלא עמדתי בהלואתי אלא פרעתי? "	"דעת ריב""א (בתוד""ה כל האומר) שיכול לתרץ דבריו, ובסוגיין מיירי שאמר להד""ם שלא שייך לתרץ דבריו. וכתבו התוס' שעוד יש לחלק שכשטוענים עליו בב""ד יש לו להשיב בענין שיפטר ואין לנו לתרץ דבריו."	שבועות תוס' מא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה. כיצד אמרו שלרבא א""צ לזכור אם בעדים פרע, הרי בב""ב הסיקו שהאומר פרעתי בפני פלוני ופלוני צריך לברר ויבואו פלוני ופלוני ויעידו ? "	"תירצו התוס' (ד""ה כל מילתא) א. דרבא סבר כמ""ד א""צ לברר ב. כמו שפירש ר""ת שצריך לברר אמיתות הדברים כמו שיכול ומ""מ אם לא מצא את העדים או שבאו ואמרו להד""ם לא מפסיד <sup>כז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כז.  והר""ן הביא את דברי הרשב""א רבי שצריך לברר ו הסוגיא בב""ב סברא שכתב שרבא סבר כשיטה אחת כשיטה בסנהדרין שתמיד צריך לברר. בסנהדרין שרק בשטר וחזקה אמר</span>"	שבועות תוס' מא:		
